משפחה יקרה חברים לוחמים ומפקדים,

בכאב ובהתרגשות ניצבת אני כאן מול המשפחה הגדולה שליוותה את מיכה לאורך כל מהלך חייו. לפני כחודש וחצי נפגשנו קבוצה של חברים בעיר דוד וערכנו סיור לזכרו של מיכה, לפני הסיור שיחזרו מספר לוחמים את קרב הגבורה על גשר גת שמנים שנערך בשנת 1967 בלילה שלפני שחרור ירושלים. סיפור הגשר הוא שחיבר אותי ואת מדריכי עיר דוד אל מיכה.

אני הכרתי את מיכה רק בשש שנים האחרונות של חייו, ואשרי שזכיתי. אתם הכרתם את מיכה איש המשפחה, האדם הלוחם, האמיץ והנועז. אני פגשתי מיכה אחר. מיכה שלא הייתי מעלה על הדעת ששמו נקשר בעלילות גבורה. פגשתי אדם שקט, צנוע, נעים הליכות- פגשתי חבר. באתי לכפר ביאליק להזמין אותו להדריך ולשחזר בפנינו , מדריכי עיר דוד את הקרב בגשר גת שמנים.

היה זה בקיץ 2005 ארגנו אז קורס מיוחד למדריכי עיר דוד בהר הזיתים , היה חשוב לנו מאד לכלול בפנים את ספור הגשר ולשמוע אותו ממקור ראשון. עמותת הצנחנים הפנת אותנו אל מיכה. כשהגעתי לכפר ביאליק חששתי, קצת התביישתי אך כשאביבה פתחה בחום את הדלת הרגשתי מיד בבית. מיכה סיפר על הפציעה, על המפגש עם אביבה האחות, הם ספרו על ישראל שינדלר, החרדי שהצטרף לסיירת של החילונים, מיכה סיפר על היכטה, על ההפלגות, הוא הראה לנו את הפסלים שהכין, מעט מאד דברנו על צבא ומלחמה. הוא כמובן הסכים לבוא להדריך ורק ביקש שנדאג לו להסעה. ההדרכה שלו הייתה פשוטה בגובה העיניים. צעדנו אחריו מרוקפלר ועד הגשר. הוא סיפר את העובדות כפשוטן, סיפר על הטעות בנווט ועל החברים שנפלו. התאהבנו בו .

זכור לי שבסיום הקורס הכנו משוב, היו לנו מרצים ומדריכים מעולים, אבל את הציון הכי גבוה קיבל מיכה כי זה היה הספור האמיתי . כעבור שנה שבתי לבקר אותו בביתו . קבלתי את ספרו " לא כל כדור הורג " במתנה בתוספת הקדשה. יום למחרת כבר סיימתי לקרא את הספר, קראתי אותו והייתה לי הרגשה שפשוט מיכה מדבר ומספר לי את ספור חייו .

שנה לאחר מכן אני עוד הפעם בכפר ביאליק הייתי צריכה לשכנע אותו לבוא ל"ארץ בראשית" שעל דרך אלון לאירוע העוסק בארץ המרדפים מיכה לא היה יכול לסרב, גם שם מבלי שרצה היה הכוכב האמיתי. ביום ירושלים כל שנה היינו נפגשים באנדרטה, הוא היה מראה לי מי החברים שלחמו אתו ומספר לי עליהם.

בפעם האחרונה שפגשתי אותו באנדרטה הוא סיפר לי על המלחמה הפרטית שלו, בפשטות מבלי להסתיר מאומה סיפר שהוא חולה, שעבר ניתוח ויעבור אחד נוסף. שנה לאחר מכן היה לו קשה מאד להגיע לטקס באנדרטה. פגשתי אותו בביתו בין טיפול לטיפול מחייך עטוף באהבתה של אביבה, שומר על אופטימיות . השנה ביום ירושלים כבר לא היה בין החיים רק רוחו של מיכה האצילה עלינו בשעת הטקס באנדרטה. בסיום הטקס פגשתי את רחלה ונתן שתמיד מיכה הצביע עליהם מרחוק, ויחד התחלנו לתכנן את הסיור לזכרו בעיר דוד. מיכה היה מידידי עיר דוד הוא תרם לעמותה הוא טייל איתנו כאן , הוא תמיד היה אומר לי אני אוהב את החברה שלכם, אתם התקווה שלנו.

לחץ להגדלה

לזכרו של מיכה, לזכרם של הנופלים , ובהצדעה לכם הלוחמים בעבר ובהווה, בחרתי לקרוא את שירו של יהודה עמיחי שנכתב לזכרו של חובי . את השיר כתב לאחר מלחמת יום הכפורים

קרב הגבורה שלכם לא הרבו לדבר אודותיו, אך אנו יודעים שהוא זה שסלל למחרת את הדרך לניצחון ולכיבוש העיר, הירדנים הבינו עם מי יש להם עסק וכבר באותו הלילה נסוגו מעמדותיהם. ואם על הגבעה בעיר דוד התעוררה לחיים ירושלים הקדומה זה גם בזכות אותו הלילה. ולכן לקחנו על עצמנו המדריכים לכלול את מורשת גת שמנים במסלולי הסיורים שלנו ולהנחילה לדורות הבאים. דמותו של מיכה משמשת דוגמא ומופת לחיילים ולמטיילים הרבים הפוקדים את מקום הקרב. אביבה היקרה שלנו ושלכם- שלך הוא. הדאגה, התמיכה והאהבה הגדולה ביניכם זה היה סוד כוחו של מיכה.

מאחלת לך הרבה בריאות, והרבה כוח להנות מהמשפחה ומהחברים.

בידידות
שרה

בחזרה לפירוט המסלול "סיור מורשת קרב – הר הזיתים במלחמת ששת הימים"
בחזרה לפירוט הסיורים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים
בחזרה לפירוט הסיורים בירושלים